איך מחשבים דמי הבראה לעוזרת בית בלי ללכת לאיבוד?
העסקת עוזרת בית היא נושא שכולנו מכירים, אבל עלול להסתבך מעט כשזה מגיע לזכויות המגיעות לה. אחד הנושאים שרבים לא מודעים לו או מתעלמים ממנו הוא דמי הבראה. החוק בישראל מחייב כל מעסיק לשלם לעובדיו דמי הבראה, וגם לעוזרת הבית שלכם מגיע התשלום הזה, בדיוק כמו לכל עובד אחר. איך עושים את זה? כל התשובות כאן.
מה הם בכלל דמי הבראה, ולמה חשוב לשלם אותם?
דמי הבראה הם תשלום שנתי שהמעסיק נדרש להעביר לעובד עבור “כיסוי” בגין חופשת הבראה, כאילו מדובר בתקופה שבה העובד מנצל את התנאים לשמירה על רווחתו. אמנם בהעסקת עוזרת בית זה עשוי להישמע פחות קשור כי לא מדובר בעובד משרדי שיוצא למלון, אבל החוק לא עושה הבחנה בין סוגי העובדים.
המסר המרכזי כאן פשוט: בין אם העוזרת שלכם מנקה פעם בשבוע או שלוש פעמים בחודש – הזכות לדמי הבראה חלה עליה אם עברה לפחות שנה בעבודתה.
אז כמה צריך לשלם? המספרים שהם כבר לא סוד
כאן זה נהיה קצת יותר מסובך (אבל לא בלתי אפשרי!). דמי ההבראה בישראל מחושבים לפי ותק העובד בשנים, והם נקבעים לפי ערך ימי הבראה השנתי שמפרסם משרד הכלכלה. נכון להיום, ערך יום הבראה עומד על 378 ש”ח עבור עובדים במגזר הפרטי (נתון שחשוב לבדוק אם השתנה).
איך זה עובד בפועל?
התשלום מחושב לפי מספר ימי הבראה המגיעים לעובד בהתאם להיקף משרתו ואורך הוותק שלו. כמה דוגמאות:
- בשנה הראשונה: מגיעים לעובד 5 ימי הבראה.
- בשנה השנייה והשלישית: 6 ימי הבראה לשנה.
- בשנים רביעית עד עשירית: 7 ימי הבראה לשנה.
כלומר, אם העוזרת שלכם עובדת אצלכם כבר שנתיים, מגיעות לה 6 ימי הבראה עבור השנה החולפת * ערך יום הבראה.
אבל רגע, מה קורה אם היא מגיעה רק פעם בשבוע?
שאלה מעולה. אם עוזרת הבית לא מועסקת במשרה מלאה, ההבראה מחושבת בצורה יחסית להיקף העבודה שלה. הנה דוגמה שתעשה סדר:
נניח שהיא מגיעה אליכם פעם בשבוע, וסך כל העבודה השנתית שלה הוא כ-20% ממשרה מלאה. במקרה הזה, התחשיב ייראה כך:
- עבור שנה ראשונה (5 ימי הבראה): 5 ימי הבראה * 378 ש”ח ליום = 1,890 ש”ח.
- מתוכם, היא זכאית רק ל-20% (סך היקף העבודה) = 378 ש”ח לשנה.
התוצאה: אתם צריכים לשלם לה 378 ש”ח. נשמע פשוט? תלוי את מי שואלים.
חובת המעסיק: לא לשכוח לתעד
כדי להימנע ממחלוקות בעתיד, חשוב לתעד את תשלומי הבראה – בדיוק כמו משכורות. שמרו תיעוד כגון תלושי שכר, אישורי תשלום והסכמות בכתב, כי אף אחד לא רוצה להגיע לבית הדין לעבודה רק בגלל פספוס בדמי הבראה.
מה קורה אם לא שילמתם?
חוסר מודעות הוא לא תירוץ. עובדים רבים כלל לא מודעים לזכויות שלהם, אבל ברגע שכן – חוסר תשלום דמי הבראה עלול להוביל לתביעות. גם אם לא התכוונתם “לפספס”, המעסיק אחראי לפצות רטרואקטיבית עד שבע שנים אחורה.
שאלות ותשובות שיעשו לכם סדר
- שאלה: האם מגיעים דמי הבראה לעוזרת שמגיעה רק 4 פעמים בשנה?
תשובה: לא, הזכאות מתחילה רק לאחר ותק של שנה אחת לפחות. - שאלה: האם ניתן לתת דמי הבראה במתנות או ימי חופש?
תשובה: לא. דמי הבראה משולמים בכסף בלבד. - שאלה: האם תשלום דמי הבראה כולל משרת אם?
תשובה: כן, גם הורים המעסיקים עוזרת יכולים להיות מחויבים בתשלום דמי הבראה. - שאלה: מה קורה אם עבודה נפסקת אחרי כמה חודשים?
תשובה: אין חובה לשלם דמי הבראה אם לא הושלמה שנה אחת של העסקה. - שאלה: האם דמי הבראה צריכים להופיע בתלוש שכר?
תשובה: לא חובה. ניתן לשלם גם בנפרד.
אז איך סוגרים את הפינה בקלות?
לסיכום, דמי הבראה זו לא “המלצה” ולא סעיף שולי, אלא חובה חוקית שחלה גם על מעסיקי עוזרות בית. קחו את הזמן לחשב את הסכומים בצורה מדויקת, דאגו לתעד כל פעולה ושמרו על קשר פתוח והוגן עם העוזרת עצמה.
יש לכם שאלות? מומלץ להתייעץ עם עורך דין לדיני עבודה כדי להימנע ממצבים לא נעימים בהמשך.