ייצוג מאושפזים בכפייה: מה חשוב לדעת?
המונח “אשפוז כפוי” מיד מעלה תחושות כבדות וטונות של שאלות – ובצדק. מדובר באחד המקרים בהם החוק מתערב באופן הדרמטי ביותר בזכויות האדם, ולמעשה שולל את חירותו של אדם בניגוד לרצונו. אבל האם זה אומר שהאשפוז הכפוי נשאר ללא ביקורת? ממש לא. כאן נכנס לתמונה תחום ייחודי ומשמעותי: ייצוג מאושפזים בכפייה. אנחנו כאן כדי לפרק את הנושא הזה לגורמים, להבין למי הוא נועד, מה תהליך האשפוז כולל, ואיך ניתן להגן בצורה הטובה ביותר על הזכויות של המאושפז.
מה זה בעצם אשפוז כפוי?
לפני שמתעמקים בזכויות, חובה להבין את הבסיס: מהו בכלל אשפוז כפוי? למעשה מדובר במצב בו אדם מאושפז בניגוד לרצונו או מבלי שיכל להביע דעתו על עצמיותו, לרוב בגלל סיבות הקשורות למצבים נפשיים שעלולים לסכן אותו או את סביבתו. בהתאם לחוק בריאות הנפש, מדובר בפרוצדורה שמגיעה עם תהליך פורמלי, חוות דעת רפואיות ולפעמים גם החלטות שיפוטיות.
המצבים בהם מתבצע אשפוז כפוי
- סיכון משמעותי לחייו של האדם עצמו (לדוגמה, מחשבות אובדניות חמורות).
- סיכון מהותי כלפי הסביבה (אלימות בלתי נשלטת או איום על אחרים).
- חוסר יכולת לתפקד בצורה סבירה במצבים קריטיים, כתוצאה מהתדרדרות המצב הנפשי.
בכל אחד מהמקרים הללו, הרשויות פועלות בתיאום עם אנשי מקצוע מתחום הנפש, אך גם כאן עלולים להתרחש כשלים שמובילים לעוול משמעותי עבור המאושפז.
למה חשוב ייצוג משפטי?
אשפוז כפוי הוא לא עניין שלא מותיר מקום לוויכוח. למעשה, לרוב מדובר בהחלטות שנויות במחלוקת שחוצות קווים מוסריים ומשפטיים עדינים. כשלמטופל יש ייצוג משפטי – עורך דין המתמחה בתחום, הדבר יכול לשנות את התמונה לחלוטין.
מה תפקידו של עורך הדין?
- בדיקת חוקיות ההליך: האם האשפוז הכפוי נעשה בהתאם לחוק?
- בחינת המסמכים: האם חוות הדעת הפסיכיאטריות תקינות וברורות?
- ייצוג בוועדות פסיכיאטריות: היכן שמתקבלות החלטות הרות גורל לגבי חופש של אדם.
- שמירה על זכויות בסיסיות: כמו הזכות לביקור משפחה, קבלת מידע רפואי ועוד.
- ניהול הליך ערר: במידת הצורך, הגשת ערעור לבית המשפט על החלטת הוועדה.
עורכי דין שמגיעים עם ראייה רחבה וידע מעמיק יכולים לשמש כמעין “עין בוחנת” – כדי שלא יפגעו זכויותיו של האדם בתהליך שממילא לא קל.
מהן הזכויות של המאושפז בכפייה?
גם אם הוחלט לאשפז אדם בניגוד לרצונו, זה לא אומר שהוא מאבד אוטומטית את כל זכויותיו. להלן כמה זכויות שחשוב להכיר:
- זכות לקבלת מידע: כל מטופל, גם אם מאושפז בכפייה, זכאי להבין מדוע הוא אושפז ומהו התהליך שממתין לו.
- זכות לייצוג: כאמור, המאושפז רשאי לשכור עורך דין ולפעול משפטית נגד האשפוז.
- זכות לערר: המטופל יכול לערער על החלטת הוועדה הפסיכיאטרית.
- כבוד האדם: החוק מחייב לשמור על כבודו של המאושפז ולמנוע מצבים של השפלה או פגיעה שאינה הכרחית.
שאלות נפוצות שמטופלים ומשפחות שואלים
איך אני יכול לערער על ההחלטה לאשפז אותי?
באמצעות פנייה לוועדה הפסיכיאטרית או לבית המשפט. חשוב להיעזר בעורך דין שמבין היטב את התחום.
כמה זמן ניתן להחזיק אותי באשפוז כפוי?
אשפוז ראשוני עשוי להימשך עד 7 ימים, אך ניתן להאריך אותו בהחלטות נוספות של הוועדה הפסיכיאטרית.
האם מותר לאשפז אדם בלי בדיקה פסיכיאטרית מקדימה?
ברוב המקרים, לא. נדרשת חוות דעת פסיכיאטרית שתתמוך באשפוז.
האם מותר לתת למאושפז טיפול רפואי בכפייה?
במקרים מסוימים כן, אבל גם כאן יש מגבלות משפטיות מחמירות.
מי יכול לבקש אשפוז כפוי עבור אדם?
בן משפחה קרוב, עורך דין שמייצג אדם או עובד סוציאלי, ובהתאם לכך חוות הדעת המלווה חייבת להגיע מאנשי מקצוע מוסמכים.
לסיכום: להמשיך להילחם על הזכויות
אשפוז כפוי הוא אחת מההתערבויות המורכבות והמאתגרות ביותר שמערכת המשפט והבריאות צריכות להתמודד איתן. מדובר באיזון עדין בין שמירה על בריאות הציבור והמאושפז עצמו, לבין הגנה על זכויות אדם בסיסיות. כאן נכנס תפקידם הקריטי של עורכי דין שמכירים את התחום, ועושים הכל כדי לוודא שתישאר הגינות, מקצועיות ושקיפות מלאה בהליך כולו.