תביעת כתובה לאחר גירושין: כל מה שצריך לדעת
הכתובה היא אחד מאותם מסמכים שמרבית האנשים מכירים בשמו, אך לא תמיד מבינים לעומק את המשמעות המשפטית האדירה שהיא טומנת בחובה. והיא בהחלט טומנת המון. הכתובה, אותה מגילה מהודרת שממנה לעיתים צוחקים בחתונה או מתרגשים לנוכח המילים הרכות שבה, מהווה לא פחות מהתחייבות כספית ברורה ומהותית על פי ההלכה היהודית. אז, מה קורה כאשר נפרדים וגירושין תופסים את מרכז הבמה? האם האישה באמת יכולה לתבוע את סכום הכתובה? איך זה בכלל עובד? הבה נצלול יחד לעומק העולם הלא פשוט הזה.
מהי הכתובה ומה מטרתה האמיתית?
הכתובה היא מסמך משפטי-הלכתי הנחתם על ידי החתן במהלך טקס הנישואין. במסמך זה מופיעה התחייבות החתן, המבטיחה לשלם כספים במידה והנישואין יסתיימו – בין אם כתוצאה מגירושין ובין אם במות הבעל. המטרה המקורית של הכתובה היא לא רק להבטיח יציבות כלכלית לאישה במקרה של פירוד, אלא גם להרתיע את הבעל מפני גירושין פזיזים.
אז איך הכתובה מתמזגת עם החוק האזרחי?
ישראל, כמדינה השואבת רבות מעקרונות היהדות, מתירה תביעת כתובה גם לאחר גירושין דרך בית הדין הרבני. עם זאת, בשנים האחרונות נשמעות דעות וכיוונים פרשניים חדשים, שלפעמים מעלים תהיות לגבי מגבלות ואופן מימוש ההתחייבות הזו.
תביעת כתובה: מתי זה באמת אפשרי?
- בגירושין שלא ביוזמת האישה: במקרים רבים, אם האישה לא יזמה את תהליך הגירושין ובית הדין לא מוצא בה “אשם” לפירוק הנישואין, יש סיכוי גבוה שהיא תוכל לתבוע ולזכות במלוא סכום הכתובה. כאן מסתתר שדה קרב לא קטן שפעמים רבות דורש עורך דין מיומן שייצג את אחד הצדדים.
- האם הסכום סביר?: במידה שהסכום שנקבע בכתובה הוא מופרז בצורה קיצונית, בית הדין עשוי להורות על הפחתה משמעותית או אפילו על ביטול הדרישה.
- בגידות, התנהגות בלתי ראויה או עילות ברורות: אם מוכח למשל כי הבעל בגד או הפר התחייבויותיו, בית הדין עשוי לפסוק לטובת האישה את מלוא הסכום ללא התחשבות בנסיבות אחרות.
האם כל אישה זכאית לכתובה?
במילה אחת: לא. העניין קצת יותר מורכב מכך. ישנם מקרים בהם זכאות האישה לסכום הכתובה נשללת – למשל, אם נמצא שהיא בגדה בבעלה, או שהוכח שהיא הפריעה לניהול תקין של החיים המשותפים (למשל, על ידי אי נאמנות). מעבר לכך, גם התנהלות משפטית מסוימת מצידה יכולה לערער את מעמדה בתביעה הזו.
ואיפה כל זה שם את הבעלים?
בצד השני של המטבע, הבעל מוצא את עצמו לעיתים במאבק די מאתגר מול בית הדין, כשלרוב נדרש ממנו להוכיח מדוע הוא אינו מחויב לתשלום. הטענה הנפוצה ביותר, אגב, היא שסכום הכתובה נרשם “לשם ההצגה” בלבד – אם כי טענה זו קשה להוכיח בשטח ויש להסתמך על עדים ברוב המקרים.
שאלות ששווה לשאול
- האם כל כתובה היא מסמך מחייב בבית הדין הרבני?
בהחלט כן, אלא אם כן הוכח אחרת בבית הדין, כמו למשל במקרים בהם הוכח זיוף או הפרת חוזה ברורה מצד האישה. - האם אפשר להתמקח על הסכום?
כן, שלל מקרים מראים כיצד בית הדין הסכים להפחתה או ביטול מלא של הסכום, וזאת לאחר שמיעת טיעונים משני הצדדים. - מה אם הבעל פשט רגל?
גם במקרה כזה, בית הדין עשוי לשקול כיצד יש לבצע את התשלום, אך פשיטת רגל בפני עצמה לא פוטרת מהתשלום. - מהו משך הזמן להגשת תביעה כזו?
אין מסגרת זמן מחייבת, אך ככל שהזמן עובר אחרי הגירושין, כך יש להניח שהתביעה תתקל בקשיים גדולים יותר. - האם ניתן לערער על פסק דין?
כמובן – ערעור ניתן להגיש לבית הדין הרבני הגדול.
אז… כדאי להיאבק או לוותר?
תביעת כתובה היא נושא מורכב ולעיתים קרובות מתיש. שני הצדדים מוצאים את עצמם נגררים לתוך דיון שדורש ניתוח עובדתי, מרץ רגשי, וידע מעמיק הן בתחום ההלכתי והן בתחום המשפטי. בעוד שנשים רבות רואות בתביעה זכות כלכלית חשובה, גברים רבים חוששים שמדובר ב”מקח טעות” שכל מטרתו לרוקן אותם מנכסיהם.
לסיכום
תביעת כתובה היא לא סתם סוגיה שולית שמתעוררת אחרי גירושין – היא מסע מורכב. לשני הצדדים כדאי לזכור שזה לא רק עניין של דינים ומספרים, אלא גם החלטות הנוגעות לצדדים אישיים, רגשיים ולעיתים אף עקרוניים. כשזה מגיע לבתי הדין, זה המקום האחרון שבו תרצו להיות בלי ליווי מקצועי צמוד.