תביעת לשון הרע: דוגמא שתשאיר אתכם עם פה פעור

תביעות לשון הרע הן ללא ספק אחד הנושאים הכי מסקרנים שקיימים בעולם המשפט. הסיפורים שעומדים מאחוריהן לעיתים נשמעים כמו חלק מעלילה של סדרת טלוויזיה – מילים שנאמרו בשבריר שנייה עומדות לבחינה משפטית ברמות הכי עמוקות. אחד הדברים שהופכים את הנושא לקרקע פורייה לדיון, הוא האיזון העדין שבין הזכות לחופש הביטוי והזכות לשם טוב. אז איך בעצם זה מתנהל? ומהי דוגמה מציאותית שיכולה להמחיש את הנושא? הישארו איתי – זה רק מתחמם.

מה זו בעצם לשון הרע?

לפני שאנחנו צוללים לדוגמאות, כדאי להבהיר: לשון הרע זה לא כל אמירה לא נעימה. *החוק להגנת הפקדים בישראל* (כן, יש כזה) קובע שלשון הרע היא פרסום שעלול להשפיל אדם, לבזותו, לפגוע בעסקו או בשמו הטוב. מילים חותכות לקרביים, שאי אפשר להחזירן, עשויות להתגלגל לא רק לעימות חברתי, אלא גם להליך משפטי שיכול לעלות הרבה כסף – ואף להרוס קריירות.

יש לך ביקורת? אל תמהרו ללחוץ “פרסם”

העידן הדיגיטלי הפך את היכולת להביע דעה לקלה ומהירה – אולי אפילו יותר מדי מהירה. כתבו משהו עליכם בפייסבוק? אולי פרסמו על העסק שלכם ביקורות חריפות ב-Google Reviews? גבול דק עומד כאן בין זכות לגיטימית לביקורת לצירוף הכואב “לשון הרע”.

במילים אחרות, אם שקלתם “לפרסם אזהרה לציבור”, כדאי לעצור רגע ולשאול את עצמכם:

• האם הטענה שלכם מבוססת על עובדות אמיתיות?
• האם השתמשתם בשפה פוגענית או השפלה מיותרת?
• האם הייתם יכולים לנסח את הדברים באופן שאינו פוגע בשם הטוב של האיש/חברה המדוברת?

אז מה קורה כשהמילים מתגלגלות לבית המשפט?

דוגמה לדיני לשון הרע אפשר למצוא כמעט בכל תחום – מפוליטיקאים שמתעקשים על הקרב האישי שלהם, ועד שכנים שהפכו את הבית המשותף לשדה קרב. הנה מקרה מעניין (ושכיח):

סיפור על “הכוכב הנופל” של בית הקפה המקומי

בכפר קטן ומקסים בישראל, אישה התלוננה בפומבי על בית הקפה של יוסי, אותו נהגה לפקוד מאז הקמתו. היא טענה בפוסט בפייסבוק שהאוכל “שגרם לה לקלקול קיבה קשה”, הפך את המקום ל”מלוכלך ומכר אחרי תאריך התפוגה”. דמיינו לעצמכם את המילים האלו נזרקות למרחב הציבורי – יוסי היה שבור, הקהל הפסיק לפקוד את העסק והשמועות רק הלכו והתדרדרו.

בדיון המשפטי התברר ש-

• האוכל שקיבלה היה טרי ובתוקף.
• לא הוכחו בעיות תברואתיות.
• האישה פנתה לפייסבוק לפני שטרחה לבדוק את העניין מול בעלי המקום.

התוצאה? יוסי זכה בתביעה – אותה לקוחה שילמה פיצויים נכבדים, אבל הנזק לשמו ולעסקו נשאר בגדר צלקת לא קלה.

שאלות נפוצות (ואולי אפילו קריטיות) בנושא לשון הרע

איך יודעים אם מה שפורסם הוא לשון הרע?

אם הפרסום יכול להשפיל, לפגוע בשמו הטוב של אדם, או להזיק לעסקו – יש סיכוי טוב שהוא ייחשב ללשון הרע. צריך לבדוק נסיבות, נזק ופרטים נוספים.

מה ההבדל בין דעה ללשון הרע?

דעה היא משהו שלרוב יוגן כחלק מחופש הביטוי (כשהיא מנוסחת במילים שלא משפילות). לעומת זאת, כשדעה מתבטאת כעובדה שקרית ומזיקה – זה כבר סיפור אחר.

האם כל פרסום פוגע הוא עילה לתביעה?

לא תמיד. צריך להוכיח נזק ממשי לשם או לעסק, והחוק מגן גם על פרסומים שהיו נכונים או שבוצעו בתום לב.

כמה פיצוי אפשר לקבל על תביעת לשון הרע?

החוק מאפשר פיצוי בלי הוכחת נזק עד 75,000 ש”ח. אם הוכח שהופץ מתוך כוונה לפגוע, הסכום יכול להגיע עד 150,000 ש”ח.

איך ניתן להגן על עצמנו מפרסום פוגעני?

פשוט: לבדוק עובדות, להימנע משפה משפילה, ולפעול בתום לב. תמיד טוב לזכור – מילה אחת יכולה לעלות הרבה יותר מכמה דקות של מחשבה לפני הפרסום.

המסר הגדול: לחשוב פעמיים זה פשוט משתלם

לשון הרע היא לא רק עניין משפטי מורכב, אלא גם נושא שמעלה תהיות על הדרך שבה אנחנו מתקשרים בעולם הדיגיטלי של היום. נכון, זה כיף לקבל לייקים ותגובות על פוסט “חריף”, אבל האם באמת שווה לסכן את השם שלכם, או של מישהו אחר?

אם היה לכם ספק, הכירו אותו כעת: המילים שלכם הן כוח – קחו אחריות על השימוש בו, והשתדלו לשמור את הקרבות למקומות בהם הם נחוצים באמת.