חיוב הפקדת ערובה בהליכי דיני משפחה, באילו תנאים?

הפקדת ערובה יכולה להפעיל לחץ רב על התובע ועל כן יש להיזהר מבקשות אלו.

כאשר ישנו צד אשר מגיש תביעות השכם וערב לבית המשפט באותן טענות ומכביד בהוצאה כספית על הצד השני.

הפקדת ערובה לפני תקנה 519
צ'יק ליסט מתי תינתן ערובה

יכול ותקום לצד השני הזכות לבקש ערובה להבטחת הוצאות המשפט.

כמובן שבקשה לערובה כזאת תתקבל רק במקרים נדירים שנפרט במאמר זה. מדובר בהחלטה שפוגעת בזכות היסודיות לגישה לערכאות

באילו מקרים בית המשפט יורה על הפקדת ערובה בתחילת ההליך?

נוסח הסעיף בחוק שממנו קמה הבקשה:

תקנה 519(א) לתקנות קובעת כי: "בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע".

ראשית הניסוח של תקנה 519 מותיר שיקול דעת רחב לבית המשפט שבפסיקה נתנו הוראות כיצד בפועל יש ליישם את הסעיף

"בתי משפט נוהגים במשורה בחיוב בהפקדת ערובה להוצאות, ומקובל, כי אמצעי זה לא יופעל כדבר שבשגרה.

הן מתוך התחשבות בזכות הגישה לבית המשפט (ראו: 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי, מפעילים מתכת בע"מ, פ"ד מד(1)647,650).

והן על מנת שלא לפגוע יתר על המידה בזכות קניין של התובע (ראו: ד"ר ש. לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד, עמ' 35). 

תקנה 519 לתקנות סדר דין אזרחי מאפשרת להגיע לאיזון בין הצורך להבטיח את הוצאותיו של צד ה"נגרר" להליך משפטי.

באופן הגורם לו לשאת בהוצאות שונות,

ובין הרצון שלא להטיל מגבלות על המבקש לפנות לבית המשפט כדי לממש את זכויותיו,

שיש בהן כדי לסכל את יכולתו להיזקק להליך משפטי.

התקנה נועדה למנוע תביעות סרק ולהבטיח את תשלום הוצאות הנתבע,

במיוחד כאשר נראה לבית המשפט שהסיכויים של התובע להצליח בתביעה, קלושים, כמו במקרה שלפנינו."

ניתן לראות כי יש איזון בין הזכות לערכאות לבין המטרה של הסעיף. בסופו של יום מטרת הסעיף היא:

הפקדת עירבון נועדה להבטחת המבקש שמא ייצא נפסד בשל אי יכולתו לגבות את ההוצאות אם ייפסקו לטובתו. בש"א (חי') מהלא נ' מהלא (פורסם בנבו).

סיכויי התביעה

בתחילת הדיון אכן בוחנים את ראשית סיכויי התביעה כלומר את סיכויי התביעה הלכאוריים.

מבלי שהתחלנו לבדוק את התביעה לעומק ולנהל הליך – האם על פניו כפי שהטענות כרגע מוצקות ישנן שאלות כבודות משקל שבגינם הנטייה היא לדחות את התביעה.

במבחן זה הצד המבקש יחפש את החוליה החלשה של התיק – למשל שיהוי ניכר בהגשת התביעה או דיון לגופו של עניין דוגמת תסקיר לנושא של זמני שהות וקבלת פס"ד.

אלו נושאים שמעלים שאלה כבדת שמקל מה השתנה מההליך ההוא להליך עד היום שיגרום לבית המשפט לסבור אחרת.

ככל שיש יותר שאלות ותהיות המועלות בית המשפט יגדיר את התביעה כסיכויי קלוש יותר לקבלה וייטה יותר לאפשר הפקדת ערובה.

על כן אם אתם בהליכים מתמשכים ומתישים וחוזרים על תביעות שדחו לכם רצוי שתבדוק היטב ולעומק

אם רצוי להגיש שוב כי יכול ובית המשפט יטיל עליכם ערובה.

מצב כלכלי

לא רק בשל עוניו יאפשרו הטלת ערובה כיוון שזו פגיעה אנושה בגישה לערכאות

רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מד(1) 647).

עם זאת, ככל שמצבו הכלכלי של התובע דחוק יותר כך יתקשה הנתבע לגבות את ההוצאות בתום ההליך.

הליכי פשיטות רגל רע"א 10905/07 נאות אואזיס בע"מ נ' זיסר.

סיוע בידי קרובים לצורכי ערובה יכול להכריע את הכף ולשכנע את בית המשפט

כי אין צורך בערובה. ככל שיינתן פס"ד כנגד התובע קרוביו ישלמו את הוצאות המשפט בעניין.

על כן אין סיבה הניראת לעין להטיל ערובה כיוון שיש ממי להיפרע בעניין.

אינדקציה נוספת שבת המשפט בוחן היא מה קרה בהליכים קודמים.

ככל שנפסקו בעבר הוצאות כנגד התובע יבדוק בית המשפט

האם שולם הסכום שנפסק לצד השני.

ככל ששולם הסכום בית המשפט ייטה לא להטיל חובת ערובה כיוון שישנו מוסר של תשלום.

דבר נוסף שבודק בית המשפט הוא האם הצדדים הגיעו להסכם ומרצון וכמה זמן עבר מאז החתימה על ההסכם.

ככל שהזמן שעבר הוא רב יותר אז תהיה נטייה גדולה יותר לראות את המקרה כדיון רלוונטי.

שיקול נוסף שנלקח הוא ההתנהלות הדיונית היא התנהלות שמבזבזת את משאבי המערכת

כמו תיקונים של כתבי טענות אז בית המשפט יכול להשתכנע לאפשר הפקדת ערובה.

יובהר כי בית המשפט יכול להתחיל לדון בתיק ולאחר שהמסכת העובדתית הובררה

יכול בית המשפט לשחרר את הערובה אם סיכויי התביעה פתאם גדלו.

יתרה מכך במקרה בו לא נעשה דיון לגופו אלא רק מטעמים פרוצדוראלים

נחסם המבקש בעבר יכול ובית המשפט יאפשר דיון מהותי אחד בתיק שידון בטובת הילדים בין היתר.

כפי שניתן לראות כל מקרה לגופו והנושא מורכב מאיזונים עדינים בהתאם לשיקול דעת בית המשפט ומבחנים רבים.

השארת תגובה